האנשים הכי עסוקים בחברה שלכם: אתגרי בריאות ורווחה שמתאימים להורים עובדים

בכל תוכנית בריאות ורווחה יש קבוצה שנושרת ממנה בשקט, וברוב החברות אלה ההורים העובדים. לא כי להורים לא אכפת מהבריאות שלהם — שאלו כל הורה לפעוט כמה הוא היה נותן בשביל לילה אחד של שינה רצופה — אלא כי התכנון המקובל של אתגרים מניח שיש משהו שלהורים אין: חלון פנוי ביום. הריצה הקבוצתית ב־18:00 נופלת על האיסוף מהמסגרות. השיעור בצהריים נופל על חצי השעה הפנויה היחידה שאפשר היה להקדיש לשיחה עם רופא הילדים. הטיול בסוף השבוע נופל על מסיבת יום ההולדת, משחק הכדורגל והקניות בסופר שדואגות שלכולם יהיה מה לאכול.

אז ההורים מסתכלים על ההודעה על האתגר, עושים את החשבון בערך בארבע שניות ולא נרשמים. הם כמעט לא מתלוננים. הם פשוט לא מצטרפים, בשקט, ובנתוני ההשתתפות בתוכנית נוצר חור בדיוק במקום שבו נמצאים האנשים שהכי זקוקים להתאוששות, לתנועה ולרגע שבו ירגישו שוב כמו עצמם. החדשות הטובות הן שהפתרון טמון בעיקר בתכנון, ויש גם זמן נכון בשנה ליישם אותו. עוד נגיע לזה.

יום בלי חלונות פנויים

התחילו מלהתייחס ברצינות ליום של הורים כאילוץ תכנוני. משק בית טיפוסי שבו שני ההורים עובדים ויש ילדים בגיל בית ספר מתנהל לפי לוח זמנים עם מרווח תמרון של חברת תעופה: קמים, מאכילים, מלבישים, אורזים אוכל, לוקחים לבית הספר, עובדים, אוספים או מתאמים סידורים אחרי הלימודים, מכינים ארוחת ערב, עוזרים בשיעורי בית, מקלחים, מנהלים משא ומתן על שעת השינה, ואז נשארת שארית ערב שבה צריך לבחור בין הכביסה, תיבת הדואר, הזוגיות וליפול לשינה. אין ביום הזה משבצת שכתוב עליה "בריאות ורווחה". אין בו משבצת פנויה לשום דבר. כל אתגר שמחייב לפנות זמן חדש מבקש מההורה לקחת את הזמן הזה ממקום אחר — ואין מקום אחר.

לכן עצות לשיפור הבריאות, גם כשהן באות מכוונה טובה, פשוט לא מדברות להורים. "פשוט קחו חצי שעה לעצמכם" זו לא עצה, זה חשבון שלא מסתדר. הפתרון התכנוני הוא לא לפנות זמן חדש, אלא לחבר הרגלים בריאים לזמן שכבר קיים. חוקרי התנהגות קוראים לזה שרשור הרגלים.

הסתכלו שוב על היום של הורים, והפעם ספרו תנועה במקום דקות. ההליכה לבית הספר ובחזרה — פעמיים, כי צריך גם לאסוף — מסתכמת בכמה אלפי צעדים. שעה בגן המשחקים כוללת סקוואטים, מכרעים, ספרינטים אחרי קורקינט שבורח והרמת ילד למתקן הטיפוס בפעם הארבעים. לסחוב ילד בן ארבע ישן במעלה המדרגות זו נשיאת משקל שהייתה זוכה להנהון של הערכה בכל חדר כושר. רכיבה על אופניים עם הילדים בשבת היא רכיבה לכל דבר. הכול נחשב, ורוב זה שקוף לתוכניות שמבוססות על הרעיון שפעילות גופנית היא אירוע נפרד ומתוכנן, בלי ילדים.

שינוי התפיסה שכדאי להפנים — גם במשאבי אנוש וגם כהורים — הוא שתנועה שמשלבת את המשפחה אינה גרסה מדוללת של בריאות ורווחה. היא מכפילה את התועלת. הורה שהולך לבית הספר במקום לנסוע צובר צעדים, והילד מקבל הרגל, אוויר צח ועשר דקות של שיחה נינוחה שלא מתאפשרת בנסיעה ברכב. אתגר שסופר את ההליכה לבית הספר לא מוריד את הרף. הוא מודד התנהגות אמיתית שבאמת משפרת את הבריאות, ועל הדרך בונה בשקט בסיס בריא גם לדור הבא.

בעיית רגשות האשם

יש עוד סיבה, שמדברים עליה פחות, לכך שהורים נמנעים מאתגרי בריאות ורווחה, והיא לא לוגיסטיקה. אלה רגשות אשם. אצל הורים, "זמן לעצמי" אף פעם לא בא בחינם — זה זמן שמישהו אחר מכסה. הריצה ב־18:00 פירושה שבן או בת הזוג מטפלים לבד בארוחת הערב, שסבא או סבתא נוסעים מהצד השני של העיר, או שהילדים מקבלים עוד שעת מסך. לכל פעילות בריאותית שמוצגת כבריחה מחיי המשפחה יש תג מחיר שהמשפחה משלמת, ורוב ההורים, ברוב הימים, מחליטים שהמחיר גבוה מדי. תוכניות שנשענות על מסרים של פינוק עצמי — מגיע לכם, קחו זמן לעצמכם — מעלות את המחיר הזה בלי להתכוון, כי הן גורמות לפעילות להרגיש כמו פינוק שצריך להצדיק.

הפתרון הוא אותו שינוי תפיסה, מהצד השני. פעילויות שכוללות את הילדים לא מעוררות רגשות אשם בכלל. אף אחד לא מרגיש אנוכי בגלל רכיבת אופניים משפחתית, הליכה לבית הספר או עשרים דקות של ריצה אחרי כדור בחצר. אם תכנון האתגר שלכם מתגמל את הפעילויות האלה, לא רק הסרתם חסם בלוח הזמנים — הסרתם גם את החסם הרגשי, שאצל הורים רבים היה הגבוה מבין השניים.

עקרונות תכנון שמשלבים הורים

מכל זה עולים כמה עקרונות שכדאי ליישם בכל אתגר שאתם מפעילים, כי תוכנית שמתאימה לאנשים שהכי חסר להם זמן בחברה מתאימה לכולם.

ראשית, שלבו גמישות במבנה האתגר. בכל חודש של הורים יש את השבוע של דלקת האוזניים, את השבוע של ההצגה בבית הספר ואת השבוע שבו הכול מתפרק. אתגר שדורש שלושים ימים מושלמים נגמר עבור ההורה הזה ביום השישי, ולאתגר הבא הוא כבר לא יצטרף. יעד התמדה — למשל, לעמוד ביעד היומי בחמישה־עשר או בעשרים ימים מתוך שלושים — אומר למשתתפים מראש שגם חודשים לא מושלמים נחשבים. החלטת התכנון הזאת לבדה תורמת להשתתפות של הורים יותר מכל כמות של מסרי עידוד, כי היא תואמת את החיים שלהם בפועל. חמישה־עשר ימים של הרגל אמיתי בתוך חודש כאוטי הם לא הורדת רף; הם ניצחון, ומבנה האתגר צריך לשקף את זה. (עוד על הסיבה שזה עובד במאמר על הפסיכולוגיה של רצפי התמדה.)

שנית, אל תקבעו שום דבר לשעה קבועה. אירועים בשעות קבועות — ריצות קבוצתיות, שיעורים בשידור חי, כל פעילות בהפסקת הצהריים — משאירים בחוץ את מי שלא יכול להיות שם באותה שעה, והורים כמעט אף פעם לא יכולים להיות שם באותה שעה. אתגרים שבהם הפעילות נחשבת בכל זמן שבו היא מתרחשת, ובכל מקטע זמן, הם הפורמט היחיד שמתאים ליום שמורכב משברי זמן. עשר דקות של תנועה ב־6:40, ההליכה לבית הספר ב־8:15, גן המשחקים ב־17:30 — הכול מצטבר לאורך היום, גם אם אף מקטע בפני עצמו לא נראה כמו אימון.

שלישית, צמצמו כמעט לאפס את המאמץ שנדרש כדי להשתתף. הורים יקדישו לאתגר את אותה תשומת לב שהם מקדישים לרוב הדברים שמחוץ למשפחה: בערך תשעים שניות. מעקב אוטומטי מהטלפון שבכיס סופר צעדים ומרחק בלי שצריך לעשות דבר. ולכל השאר, הזנה ידנית היא החברה הכי טובה של ההורים — כי השעון החכם הוא זה ששכחו להטעין, ומונח על השידה ליד הספר מהספרייה ששכחו להחזיר. אתגר שמאפשר לתעד מהזיכרון את ההליכה המשפחתית של אתמול או את השינה של הלילה הקודם, בעשר שניות בזמן שהפסטה מתבשלת, מונע מהשבועות שבהם הכול מתפרק להפוך לשבועות של נשירה.

פורמטים שעובדים בפועל

הנה כמה דוגמאות מעשיות, שכולן נשענות על העקרונות האלה. אתגר צעדים בדרך לבית הספר: אתגר צעדים רגיל, אבל הודעת ההשקה מציגה אותו סביב ההליכה לבית הספר — הצעדים נספרים בכל שעה, והמסגור פשוט אומר להורים שהשגרה הקיימת שלהם היא כבר השתתפות. מסגור לא עולה הרבה, והוא ההבדל בין "עוד אתגר שאני לא יכול להשתתף בו" לבין "רגע, אני כבר עושה את זה". הזמנה לתמונה משפחתית בסוף השבוע: השתמשו בצ'אט האתגר כדי להזמין תמונות של תנועה עם הילדים — רכיבה על אופניים, מסע לערמת עלים, טיול של קפיצות בשלוליות. הורים שבחיים לא יפרסמו סלפי מחדר כושר כן יפרסמו את ערמת העלים, והצ'אט יתמלא בגרסה של התרבות הארגונית שהורים באמת יכולים לראות בה את עצמם. חודש ההתמדה: כל הרגל יומי — שתיית מים, שינה, זמן בחוץ, עשר דקות תנועה — עם יעד גמיש של מספר ימים בחודש, שמושק בזמן של התחדשות השגרה ומוצג במפורש כמתאים גם לחיים של הורים.

ועוד אפשרות שקל לפספס: אתגר פרטי כמרחב האישי של ההורים. הורה יכול ליצור אתגר פרטי קטן לעד 10 אנשים, רק למשפחה או לכמה הורים נוספים מהמשרד, עם כל יעד שמתאים לחיים שלהם בפועל, במקביל לפעילות שהחברה מפעילה. לפעמים טבלת הדירוג של כלל החברה פשוט לא מתאימה למי שהניצחון שלו החודש הוא חמש הליכות לבית הספר בשבוע, ואתגר עצמאי בין אנשים עם אותם אילוצים הוא בדיוק מה שצריך. המדריך שלנו לאתגר כושר משפחתי מראה איך ליצור אתגר כזה.

מתי להשיק: כשהשגרה נבנית מחדש

החזרה ללימודים היא הזמן היחיד בשנה שבו כל שגרת ההורים מתפרקת ונבנית מחדש בבת אחת. שעות קימה חדשות, מסלולי נסיעה חדשים, סידורי איסוף חדשים: לוח הזמנים של כל המשפחה הוא כמו בטון רטוב למשך כשלושה שבועות. מחקרי הרגלים תומכים בניצול חלון ההזדמנויות הזה. בניסוי שדה בהובלת חוקרים מ־University of Bath, התערבות לשינוי התנהגות יומיומית עבדה טוב יותר אצל אנשים שעברו דירה בשלושת החודשים הקודמים מאשר אצל אנשים עם שגרה יציבה, כי שגרה שהשתבשה משאירה את ההרגלים הישנים פתוחים לשינוי. עוגן בריאותי שמכניסים כשהבטון עוד רטוב — ההליכה לבית הספר, עשר הדקות שאחרי הפיזור, שעת השינה המוקדמת יותר ששנת הלימודים ממילא מחייבת — משתלב בשגרה ונשאר שם גם בנובמבר. אותו עוגן, אם מציגים אותו חודש מאוחר יותר, כבר נלחם בלוח זמנים שהתקבע. אם פספסתם את ספטמבר, ההזדמנויות הבאות לשינוי הן החזרה מחופשת החורף בינואר והמעבר לשגרת הקיץ, ואפקט ההתחלה החדשה פועל לטובתכם בכל אחת מהן.

מילה לסיום לאנשי משאבי אנוש. הורים לא יגידו לכם שהתוכנית משאירה אותם בחוץ. זו הקבוצה שהכי פחות צפויה להתלונן והכי צפויה פשוט לא להופיע בנתוני ההשתתפות שלכם — אין להם אנרגיה פנויה למשוב, ויש להם ניסיון של חיים שלמים בלהסתדר בשקט עם דברים שלא תוכננו בשבילם. אז אל תחכו לתלונה. בדקו מי מצטרף לאתגרים שלכם, שימו לב למי שחסר, ותכננו מחדש עבור האנשים הכי עסוקים בחברה. כשתעשו את זה, ההשתתפות תעלה בדיוק בקבוצה שאיבדתם בשקט — ולעיתים קרובות יתחזק גם משהו שקשה יותר למדוד: התחושה של ההורים שהחברה רואה את החיים האמיתיים שלהם.

אתגרים ידידותיים להורים ב־YuMuuv

כל המרכיבים האלה משתלבים בקלות ב־YuMuuv. צעדים ומרחק מסתנכרנים אוטומטית מהטלפון, כך שלא צריך מכשיר לביש או להקפיד על טעינה. שינה, שתיית מים, זמן בחוץ והרגלים נוספים שמתאימים לחיי המשפחה מופיעים כפעילויות להזנה ידנית ברשימת פעילויות האתגר, ואפשר לתעד אותם תוך שניות באמצעות כפתור +יומן. בעת יצירת אתגר, בחרו יעד יומי והגדירו בהודעת ההשקה שקו הסיום הוא חמישה־עשר או עשרים ימים מתוך שלושים; צ'אט האתגר הוא המקום לתמונות המשפחתיות מסוף השבוע, ואתגרים פרטיים נותנים להורים מרחב משלהם בגודל שמתאים למשפחה. שום דבר מזה לא מאריך את היום של ההורים. זה פשוט מבטיח שהפעילות הבריאה שכבר קיימת בחיים שלהם סוף סוף תיחשב.

לרעיונות נוספים שעובדים גם מחוץ לחדר הכושר, ראו את אתגרי הבריאות והרווחה שלנו שלא מתמקדים בכושר, ולמה שינה צריכה להיות חלק מתוכנית הבריאות והרווחה שלכם.

רוצים תוכנית שמתאימה לאנשים הכי עסוקים אצלכם? קבעו הדגמה של YuMuuv ונעזור לכם לתכנן אתגרים ידידותיים להורים.