רווחת עובדים ללא שולחן עבודה: לתכנן עבור מי שעובדים על הרגליים

דמיינו תוכנית רווחה ארגונית טיפוסית. יוגה בצהריים בחדר הישיבות בקומה השלישית. תזכורת במחשב הנייד לקום ולהתמתח. שולחן עמידה מסובסד. אתגר צעדים שיגרום לאנשים לזוז. עכשיו דמיינו את התוכנית הזאת דרך עיניהם של מלקט במחסן שהולך כמעט 18 קילומטרים במשמרת, אחות שלא ישבה מאז שבע בבוקר, או נהג משלוחים שארוחת הצהריים שלו היא חלון של רבע שעה בחניון, במרחק של יותר מ-300 קילומטרים מכל חדר ישיבות.

התוכנית לא רק לא רלוונטית עבורם. יש בה גם עלבון סמוי. היא אומרת למי שעומד על הרגליים עשר שעות ביום שהרעיון הגדול של החברה לקידום הבריאות שלו הוא שיזוז יותר, ומעבירה את הרעיון בערוצים — דוא״ל ארגוני, פורטלים למחשב ואירועי צהריים במטה — שאין לו גישה אליהם גם אילו רצה. לתוכניות רווחה ארגוניות יש בעיית תכנון: הן תוכננו בידי עובדי משרד, עבור עובדי משרד, ורק אחר כך הוחלו על כל השאר כמחשבה שלאחר מעשה.

זה חשוב יותר מכפי שרוב צוותי משאבי האנוש מבינים, כי עובדי המשרד הם המיעוט. רוב כוח העבודה בעולם עובד ללא שולחן עבודה — לפי הערכת Emergence Capital, מדובר בכ-2.7 מיליארד אנשים, כ-80% מכוח העבודה העולמי, בענפי הייצור, הלוגיסטיקה, הקמעונאות, הבריאות, הבנייה, האירוח ושירותי השטח. בארצות הברית לבדה מדובר בעשרות מיליוני אנשים במחסנים, ברצפות הייצור, מאחורי ההגה וליד מיטות המטופלים. הם סובלים יותר מעומס גופני ומשינה לא סדירה, ויש להם פחות שליטה בלוח הזמנים לעומת עמיתיהם במשרד. כלומר, זו גם האוכלוסייה שזקוקה יותר מכול לתמיכה ברווחתה, וגם זו שתוכניות הרווחה המקובלות נותנות לה את המענה הגרוע ביותר. אם בחברה שלכם יש עובדי שטח ותפעול, אבל רוב המשתתפים בתוכנית הרווחה מגיעים מהמטה, זו הסיבה.

להפוך את ההיגיון המשרדי

הנחת היסוד של תוכניות רווחה משרדיות היא שיום העבודה מתנהל בישיבה, והפתרון הוא תנועה. אצל עובדים ללא שולחן עבודה, יום העבודה הוא תנועה — לעיתים קרובות תנועה חוזרת, הכרוכה בנשיאת משקל ובמאמץ גופני — ומה שבאמת עוזר להם הוא התאוששות.

חשבו מה עבודה פיזית תובענית גובה מאדם. לא חסרים לו צעדים. היא גובה ממנו שינה, כי משמרות מוקדמות, מתחלפות וליליות משבשות את השעון הביולוגי בדרכים שעבודה מתשע עד חמש לעולם לא תשבש. היא גובה נוזלים, כי הזעה לאורך משמרת של שמונה שעות במחסן או בעבודת גגות בקיץ יוצרת מחסור בנוזלים שעובד משרד לא חווה. היא פוגעת בבריאות המפרקים והרקמות הרכות, כי הרמה, הושטת ידיים, פיתול ועמידה על בטון שוב ושוב גורמים לעומסים ולפציעות זעירות, שהופכים בהמשך לבעיות גב וכתפיים המובילות להיעדרויות ולתביעות בגין אובדן כושר עבודה בקרב עובדי שטח ותפעול. באירופה, כשלושה מכל חמישה עובדים מדווחים על בעיות במערכת השריר והשלד, הבעיה הבריאותית הנפוצה ביותר הקשורה לעבודה. ויש גם מחיר נפשי שקל לפספס מהמשרד: פחות עצמאות, יותר עייפות גופנית כשחוזרים הביתה למחויבויות המשפחתיות, ובקרב קבוצות רבות של עובדי שטח ותפעול — לחץ כלכלי ממשי שנמצא ברקע של כל השאר.

אז הפכו את ההיגיון. במקום שבו התוכנית המשרדית אומרת ״לזוז יותר״, התוכנית לעובדי השטח והתפעול צריכה לומר ״להתאושש טוב יותר״. אתגרי שינה במקום אתגרי צעדים. שתיית מים במהלך המשמרת. תרגילי מתיחה ותנועתיות המכוונים לעומסים החוזרים הספציפיים של התפקיד. תרגולי מיינדפולנס או הכרת תודה שאורכים חמש דקות בחדר ההפסקה. כל אלה אינם רכים יותר או חשובים פחות מיוזמה לשיפור הכושר. עבור האוכלוסייה הזאת, זו היוזמה לשיפור הכושר — הדבר שבאמת משנה איך הגוף מרגיש בסוף השבוע.

יש הסתייגות אחת שכדאי לציין. אתגר צעדים לצוות מחסן אינו חסר תועלת — הוא פשוט ממלא תפקיד אחר מזה שנדמה לכם. מלקט שכבר הולך 20,000 צעדים, כמעט פי שלושה ממשתמש YuMuuv הממוצע, לא ילך יותר בגלל אתגר; אתם מתגמלים את העבודה שהוא כבר עושה, לא משנים התנהגות. עדיין יכול להיות שכדאי לעשות זאת, מסיבות שעוד נגיע אליהן, אבל חשוב להבין מה באמת קורה. אם המטרה היא הוקרה וגאווה, ספרו צעדים. אם המטרה היא שינוי אמיתי בהרגל בריאותי, ערכו אתגר שינה.

מה עובד בפועל

התחילו מנגישות, כי בלעדיה כל השאר נכשל. לעובדים ללא שולחן עבודה בדרך כלל אין כתובת דוא״ל ארגונית, מחשב נייד מהחברה או שולחן שאפשר לתלות לידו כרזה. מה שכמעט תמיד יש להם הוא טלפון חכם אישי. תוכנית רווחה שפועלת באפליקציה קלה בטלפון הזה יכולה להגיע באותה מידה למחסן הפצה באוהיו ולחנות במנצ׳סטר. לאתגרים עם הזנה ידנית יש כאן חשיבות עצומה: כדי לתעד כוסות מים, שעות שינה, דקות של מתיחות או תרגול מיינדפולנס, צריך רק את הטלפון שכבר נמצא בכיס. בלי מכשיר לביש, בלי מחשב ובלי פנייה לתמיכת המחשוב. מי שיש להם שעון או צמיד כושר יכולים לחבר אותו, אבל התוכנית לעולם לא צריכה להניח שיש כזה. בקרב קבוצות רבות של עובדי שטח ותפעול, מכשירים לבישים רחוקים מלהיות נחלת הכלל, והדרישה לקנות ציוד כדי להצטרף היא בעצמה סוג של הדרה סמויה.

חשבו היטב גם על המשמעות של שימוש במכשיר אישי. אתם מבקשים מאנשים להתקין אפליקציה הקשורה לעבודה בטלפון הפרטי שלהם, ועובדי שטח ותפעול נוטים — בצדק — לחשוד בכל דבר שמריח ממעקב. הבהירו בדיוק לאילו נתונים האפליקציה נחשפת ולאילו לא, הקפידו שיהיה ברור שההשתתפות היא מרצון, והציעו מתכונות שבהן הנתון האישי של אף אחד לא עומד במרכז, כמו יעדים משותפים או ממוצעים צוותיים. אצל האוכלוסייה הזאת, אמון הוא הכול, והוא נבנה בפרטים הקטנים.

לאחר מכן, תכננו את האתגרים לפי האופן שבו עבודת השטח והתפעול באמת מאורגנת: לפי אתר ולפי משמרת. אתגר בין משמרת היום למשמרת הלילה, או בין המחסנים בממפיס וברוטרדם, מתחבר לזהות הקבוצתית שכבר קיימת ולתחרות הידידותית שאנשים כבר נהנים ממנה. השתמשו בניקוד קבוצתי המבוסס על ממוצעים ולא על סכומים, כדי שצוות לילה של 15 אנשים יוכל להתחרות באופן הוגן במשמרת יום של 40 אנשים, ומרכז הפצה קטן יוכל להתחרות בגדול. ממוצעים גם מעבירים את המסר התרבותי הנכון: ההשתתפות של כל אחד משפיעה על תוצאת הצוות, לא רק זו של הספורטאים.

גם התקשורת צריכה להשתנות. אין הודעת דוא״ל לכלל העובדים שמגיעה לרצפת הייצור. הערוצים שעובדים הם אלה שכבר משמשים את התפעול בשטח: תדריך המשמרת, המסך בחדר ההפסקה, הממונה שמזכיר את האתגר בתחילת היום. צרפו קודם את אחראי המשמרות — אם הם בפנים, הצוותים שלהם יבואו בעקבותיהם. ותרו על כל מה שנקבע לשעה מסוימת. שיעור בצהריים, הליכה קבוצתית ב-17:00, וובינר בשידור חי: כל אירוע בשעה קבועה מוציא מהתמונה את מי שנמצא במשמרת באותו זמן, ובמערך שפועל 24/7 תמיד יש מישהו כזה. אתגרים שבהם הפעילות מצטברת בכל שעה שבה מבצעים אותה — כוס מים ב-03:00 נחשבת בדיוק כמו כוס בצהריים — הם המתכונת היחידה שמתייחסת לכל המשמרות באופן שוויוני.

לבסוף, אל תמעיטו בערך של הממד החברתי. צוותי שטח ותפעול מפוזרים לעיתים קרובות בין אתרים ומשמרות שלעולם לא נפגשים. צ׳אט משותף לאתגר — עם מעגל המתיחות של צוות הלילה, ההליכה של הנהגים בתחנת המנוחה או שורת בקבוקי המים של משמרת יום שלישי — הופך לחוט מקשר בין אנשים שלובשים את אותם המדים אבל מעולם לא נפגשו. עבור ארגונים עם עובדי שטח ותפעול הפרוסים במקומות שונים, האפשרות לראות אלה את אלה שווה כמעט כמו ההרגלים הבריאותיים עצמם.

עניין של גאווה

זה החלק שתוכניות רווחה הממוקדות במשרד מפספסות לחלוטין. כשחברה עורכת אתגר צעדים וצוות המחסן מגלה שהוא זז פי שלושה מעובדי המטה, קורה משהו ששום סקר מעורבות לא יכול לתפוס. לאנשים שהמאמץ הגופני שלהם בדרך כלל אינו מופיע בשום לוח בקרה ארגוני יש פתאום מספר, והמספר הזה אומר שהם נושאים את החברה על הרגליים. במטה מתבדחים על זה בצ׳אט. צוות המחסן תולה תדפיס של טבלת הדירוג בחדר ההפסקה.

זה סיפור שכדאי שיהיה חלק מהתרבות הארגונית, ולכן להסתייגות הקודמת לגבי אתגרי צעדים יש שני צדדים. לא, אתגר צעדים לא ישנה את ההתנהגות של מלקט. אבל אתגר תנועה כלל-ארגוני שבו צוותי השטח והתפעול מובילים בבירור הוא אירוע של הוקרה — רגע נדיר שבו התרשים הארגוני מתהפך ורצפת הייצור מדורגת מעל לשכת ההנהלה. ערכו אותו פעם בשנה בדיוק מהסיבה הזאת, ובשאר השנה ערכו אתגרי התאוששות כדי להשיג תוצאות בריאותיות.

תזמון: אחרי השיא, לא במהלכו

בתפעול המבוסס על משמרות, התזמון חשוב יותר מאשר במשרדים. הקיץ הוא עונת הבלגן — כיסוי חופשות, העסקת עובדים זמניים ועומסי שיא בלוגיסטיקה ובאירוח — והשבועות שלפני חגי סוף השנה מביאים איתם את שיא העומס השנתי, כשהמחסנים והחנויות עסוקים מכדי להתפנות למשהו חדש. כל תוכנית שמושקת בתוך הסחרור הזה הולכת לאיבוד. חלונות הזמן שעובדים הם התקופות הרגועות שאחרי השיא: ספטמבר, כשלוחות הזמנים מתייצבים ואותם צוותים שוב מגיעים לאותן משמרות, וסוף ינואר או פברואר, אחרי עומס החגים. אתגר שתיית מים או שינה בן ארבעה שבועות באחד מחלונות הזמן האלה, שמוצג בתדריכי המשמרות ונבנה סביב גאוות היחידה בתחרות בין האתרים, פוגש אנשים כשיש להם פנאי לומר כן.

להגיע לשטח עם YuMuuv

אם זה מתאר את כוח העבודה שלכם, הדרישות המעשיות הן אלה שפירטנו, וסביבן בנויה YuMuuv. שינה, שתיית מים ומיינדפולנס הן פעילויות בהזנה ידנית ברשימת פעילויות האתגר, והן אינן דורשות שום מכשיר לביש. תרגילי מתיחה אפשר להפעיל כפעילות מותאמת אישית. צעדים מסתנכרנים אוטומטית לכל מי שמעוניין בכך. טבלאות הדירוג הקבוצתיות יכולות להתבסס על ממוצעים, כך שמשמרות ואתרים בגדלים שונים מתחרים באופן הוגן, וצ׳אט האתגר, עם תמונות וסרטונים, מגיע לשטח ולא לתיבת הדואר הנכנס.

חברות ייצור ולוגיסטיקה כבר מפעילות את האתגרים שלהן כך: ראו איך DHL עשתה זאת, ואיך 3M Gulf הכפילה בקירוב את ההשתתפות לעומת השנה הקודמת. הפלטפורמה לא תתקן תוכנית שתוכננה למי שיושבים ליד שולחן, אבל אם תתכננו עבור האנשים שעובדים על הרגליים, היא תיתן לכם את הכלים להגיע אליהם.

יש לכם עובדי שטח ותפעול? קבעו הדגמה של YuMuuv ונראה לכם איך להקים אתגרים בין אתרים ובין משמרות.