נצלו את הרוח הגבית של הרבעון השני: קדמו בריאות ורווחה כשהמוטיבציה כבר גבוהה

בכל ינואר קורה אותו הדבר. חברות משיקות יוזמות בריאות ורווחה לצד האנרגיות של השנה החדשה. העובדים נרשמים בגל של אופטימיות לקראת התחלה חדשה. ועד יום האהבה, ההשתתפות כבר צונחת. המנויים לחדר הכושר נשארים ללא שימוש. פורטל הבריאות והרווחה צובר אבק דיגיטלי. וההנהלה עוברת בשקט לסדרי עדיפויות אחרים.

זה לא שלאנשים לא אכפת מהבריאות והרווחה שלהם. הבעיה היא שינואר הוא זמן גרוע לבנות הרגלים שיחזיקו מעמד. הימים קצרים וקרים. העייפות שאחרי החגים מורגשת היטב. והלחץ של "שנה חדשה, אני חדש" הופך את הדאגה לבריאות ולרווחה לחובה, במקום למשהו שאנשים באמת רוצים לעשות.

אבל יש חלון הזדמנויות שרוב הארגונים מפספסים לגמרי — תקופה בשנה שבה התנאים להשתתפות בפעילויות בריאות ורווחה כמעט טובים מדי. חלון ההזדמנויות הזה הוא הרבעון השני. ואם אתם לא מנצלים אותו, אתם נלחמים בזרם במקום להתקדם איתו.

למה ינואר נכשל ואפריל לא

רובנו מכירים את הדפוס: בינואר חדרי הכושר עמוסים, ועד פברואר הקהל כבר מידלדל. הרבה מההחלטות לשנה החדשה מתפוגגות בתוך שבועות. ההתלהבות אמיתית. ההתמדה? לא תמיד.

הסיבה קשורה בעיקר לסביבה. בינואר הכול פועל נגדכם. שעות האור המעטות פוגעות באנרגיה ובמצב הרוח. מזג האוויר הקר גורם לכל פעילות בחוץ להרגיש כמו מטלה. אנשים מתאוששים מהוצאות החגים ומהעומס החברתי. המוטיבציה מלאכותית — היא נובעת מלוח השנה, לא מהתחושה האמיתית של האנשים.

באפריל התמונה כבר משתנה לחלוטין.

מחקר שפורסם ב-The Lancet מצא שייצור הסרוטונין במוח קשור ישירות למשך החשיפה לאור שמש חזק — ושהוא בשפל בחורף. כשהאביב מגיע ושעות האור מתארכות, רמות הסרוטונין עולות באופן טבעי. אנשים מרגישים נמרצים יותר, אופטימיים יותר ופתוחים יותר לשינוי. זו לא תיאוריה על מוטיבציה. זו הכימיה של המוח שעובדת לטובתכם.

הוסיפו לכך את הגורמים המעשיים: מזג האוויר החמים הופך הליכה, רכיבה על אופניים ופעילויות בחוץ למושכות שוב. מתפנה זמן למפגשים חברתיים. הערפל של הדדליינים והערכות הביצועים של הרבעון הראשון מתפזר. העובדים לא רק מוכנים להשתתף בפעילויות בריאות ורווחה — הם כבר בחצי הדרך לשם באופן טבעי. הסביבה עושה בשבילכם את רוב העבודה.

זו הרוח הגבית של הרבעון השני. ולארגונים שמזהים אותה יש יתרון עצום על פני אלה שעדיין מקובעים על החשיבה של ינואר.

העייפות מהרבעון הראשון יוצרת הזדמנות

הנה משהו שלא מדברים עליו מספיק: הרבעון הראשון מתיש. בין תכנון שנתי, הצבת יעדים, הערכות ביצועים והלחץ לפתוח את השנה חזק, רוב העובדים מגיעים לאפריל עם לחץ שהצטבר במשך שלושה חודשים.

המחקר העולמי של Gallup מצא שכארבעה מכל עשרה עובדים חווים לחץ רב ביום רגיל. הוסיפו לכך רבעון ראשון תובעני, ובאפריל רבים כבר נושאים איתם עומס מצטבר. הם לא רק פתוחים לפעילויות בריאות ורווחה. הם זקוקים להן.

זה מה שהופך את הרבעון השני לחלון הזדמנויות מוצלח כל כך להשקה. אתם לא מבקשים מהעובדים להוסיף עוד משהו לתחילת שנה שגם ככה עמוסה מדי. אתם מציעים דרך לשחרר לחץ בדיוק ברגע שבו הם מחפשים אותה. אתגר בריאות ורווחה אביבי לא מרגיש כמו עוד יוזמה ארגונית — הוא מרגיש כמו נשימה של אוויר צח. פשוטו כמשמעו.

פועל כאן גם עיקרון פסיכולוגי. חוקרים זיהו את אפקט ההתחלה החדשה: אנשים פועלים להשגת מטרות באופן פעיל יותר אחרי נקודות ציון בזמן, כמו תחילתם של שבוע, חודש או עונה. ינואר זוכה לכל תשומת הלב, אבל גם תחילתו של רבעון חדש וחילופי העונות הם רגעים של התחלה מחדש.

התזמון התקציבי שאף אחד לא מדבר עליו

לרבעון השני יש גם היבט מעשי שחורג ממוטיבציה וממצב רוח: כסף.

ארגונים רבים עובדים לפי תקציב של שנה קלנדרית, כך שהרבעון הראשון מוקדש לסגירת תוכניות ולקבלת אישורים. ברבעון השני התקציבים כבר מוקצים, סמכויות ההוצאה ברורות, ולצוותי משאבי האנוש באמת יש זמן ויכולת להשיק יוזמות חדשות. המוכנות הארגונית שחסרה בינואר — כשכולם עדיין ניסו להבין מה חשוב יותר — כבר קיימת במלואה באפריל.

לחברות שבוחנות פלטפורמות בריאות ורווחה, הרבעון השני הוא גם זמן מעשי לקבל החלטה: רוב השנה עוד לפניכם כדי להראות תוצאות, ויש מספיק זמן לתכנן שגרת פעילות לקיץ ולסתיו. אם הארגון שלכם מדבר כבר זמן מה על השקעה בבריאות וברווחה, זה הרגע להפוך דיבורים למעשים.

חכו לרבעון השלישי ותצטרכו להתמודד עם חופשות הקיץ. חכו לרבעון הרביעי ותתחרו בעונת התקציבים, בהערכות סוף השנה ובהסחות הדעת של החגים. הרבעון השני הוא חלון ההזדמנויות הפנוי — הרבעון שבו הכוונה, המשאבים והתזמון באמת מסתדרים יחד.

כך נראית השקה ברבעון השני

אז יש לכם רוח גבית. מה עושים איתה עכשיו?

להשקות המוצלחות ביותר של תוכניות בריאות ורווחה ברבעון השני יש כמה מאפיינים שמבדילים אותן מדפוס ההתלהבות והדעיכה של ינואר.

מתחילים בקטן ומתרחבים. אל תנסו להשיק בהודעה אחת פלטפורמת בריאות ורווחה מקיפה לשנה שלמה. התחילו באתגר אביבי ממוקד — ארבעה עד שישה שבועות, נושא אחד ברור והצטרפות פשוטה. משכו אנשים פנימה עם נקודת כניסה שלא דורשת מחויבות גדולה. אתגר "התחלה אביבית חדשה", שמשלב מעקב צעדים, יעדי שתיית מים ודקות מיינדפולנס יומיות, נותן לעובדים מגוון דרכים להשתתף בלי להעמיס עליהם. לרעיונות, ראו חמישה אתגרי בריאות ורווחה מרעננים לאביב ואתגרי אביב בריאים; כדי לצאת לדרך במהירות, השתמשו בתוכנית ההשקה שלנו ל-7 ימים.

מנצלים את הרצון לצאת החוצה. הרבעון השני הוא התקופה היחידה בשנה שבה "לצאת החוצה" באמת נשמע מושך כמעט לכולם. אתגרי הליכה, פעילויות צוות בחוץ, הפסקות תנועה בצהריים — כל אלה מרגישים טבעיים באפריל ובמאי באופן שפשוט לא קיים בינואר או בנובמבר. נצלו את העונה. תכננו אתגרים שמקימים אנשים מהכיסא ומוציאים אותם לאור היום, שם הכימיה של המוח כבר עושה את שלה.

פועלים בצוותים, לא כיחידים. שילוב מרכיבים חברתיים משנה התנהגות באופן מדיד: בניסוי האקראי STEP UP, הוספת רכיבי משחק חברתיים למעקב צעדים הגבירה את הפעילות, וקבוצת התחרות הלכה כ-920 צעדים יותר ביום מקבוצת הביקורת (Patel ועמיתיו, JAMA Internal Medicine, 2019). ברבעון השני, כשהאנרגיה החברתית גבוהה יותר באופן טבעי, הדינמיקה הצוותית חזקה במיוחד. אנשים רוצים להיות חלק ממשהו, אז תנו להם צוות להשתייך אליו.

מתחברים למשהו גדול יותר. ההשקות הטובות ביותר ברבעון השני לא מוצגות כאירועים נפרדים. הן מוצגות כתחילתו של שינוי בתרבות הבריאות והרווחה בארגון. "זה אתגר האביב שלנו — והוא הראשון מבין ארבעה אתגרים עונתיים השנה." המסגור הזה הופך אירוע חד-פעמי לסיפור שהעובדים יכולים לראות את עצמם חלק ממנו לאורך זמן. הוא גם מכין את הקרקע לאתגרי קיץ, סתיו וחורף, שנבנים על הבסיס שנוצר ברבעון השני. למבנה פשוט, ראו את התוכנית הרבעונית לארבעה אתגרים, ולשלב הבא, קראו איך להתכונן לאתגר קיץ.

ההשפעה המצטברת של תזמון נכון

הנה מה שקורה כשמשיקים תוכנית בריאות ורווחה ברבעון השני במקום בינואר.

ראשית, ההשתתפות הראשונית גבוהה יותר כי אתם פועלים עם המוטיבציה הטבעית, במקום נגד העייפות שאחרי החגים. אנשים לא נרשמים מתוך רגשות אשם — הם נרשמים כי הם באמת רוצים.

שנית, שיעורי ההשלמה טובים יותר כי הגורמים הסביבתיים — אור יום, מזג אוויר, רמות אנרגיה ופתיחות חברתית — תומכים בהשתתפות לאורך האתגר במקום לפעול נגדה.

שלישית, להרגלים שנוצרים במהלך אתגר אביבי יש סיכוי גבוה יותר להחזיק מעמד, כי הם נבנים על מוטיבציה אמיתית ולא על לחץ שמכתיב לוח השנה. לעובד שמתחיל ללכת בהפסקת הצהריים באפריל יש סיכוי גבוה יותר להמשיך בכך גם ביולי, לעומת מי שהתחיל שגרת אימונים בחדר הכושר ב-2 בינואר.

ורביעית, השקה מוצלחת ברבעון השני מספקת לארגון הוכחה שתוכניות בריאות ורווחה עובדות. כשההנהלה רואה נתוני השתתפות גבוהים ומשוב חיובי של עובדים מאתגר אביבי, השיחה משתנה מ"האם כדאי להשקיע בבריאות וברווחה?" ל"איך ממשיכים מכאן?" זו שיחה שונה במהותה — והיא מובילה להשקעה מתמשכת ולא לניסיונות חד-פעמיים.

למה דווקא ההמתנה היא הסיכון האמיתי

האינסטינקט של ארגונים רבים הוא להמשיך לתכנן, להמשיך לבחון, להמשיך לחכות ל"זמן המושלם". אבל הנתונים על מעורבות עובדים מצביעים על דחיפות. כשמעורבות העובדים בעולם נמצאת בשפל היסטורי ומחצית מהעובדים מחפשים את ההזדמנות הבאה שלהם, להמתנה יש מחיר. כל רבעון של דחייה הוא רבעון שבו העובדים שלכם מנותקים, לחוצים ואולי כבר בודקים אפשרויות במקום אחר.

הרבעון השני הוא לא רק זמן נוח. הוא זמן אסטרטגי. הרוח הגבית אמיתית — אור היום, האנרגיה, התזמון התקציבי והפסיכולוגיה של התחלה חדשה. אבל רוח גבית לא נמשכת לנצח. הקיץ מביא איתו חופשות ובלגן בלוחות הזמנים. הסתיו מביא את לחצי הרבעון הרביעי. וינואר? אנחנו כבר יודעים איך זה נגמר.

הארגונים שפועלים ברבעון השני לא רק משיקים אתגר בריאות ורווחה. הם תופסים את הרגע שבו הכול — ביולוגיה, פסיכולוגיה, מחזורי תקציב ומוכנות העובדים — פועל לטובתם.

הרוח הגבית כבר כאן. השאלה היא אם תתקדמו איתה או תצפו בה חולפת.

מוכנים לתפוס את הרוח הגבית? קבעו הדגמה של YuMuuv והשיקו אתגר אביב משלכם בתוך ימים.